פסק-דין בתיק רע"צ 13394-10-12

1.             בפניי ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ (כב' הרשם מר מוהנד חלאילה), אשר ניתנה ביום 24/9/12, בתיק הוצל"פ 08-09146-11-0 ואשר עפי"ה נדחתה בקשת המערערת לסגור את תיק ההוצל"פ עקב פירעון החוב הפסוק.

2.             העובדות הרלוונטיות, בתמצית, הינן כדלקמן:

-   ביום 8/3/12 ניתן פס"ד של ביהמ"ש השלום בעכו אשר נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים, עפ"י הצעת ביהמ"ש (להלן: "פסה"ד") ואשר בו נקבע:

" לאור השתלשלות העניינים עד כה, מוצע בזאת כי הנתבעת (המערערת - ז. סאלח ) תשלום לתובע (המשיב - ז. סאלח ) מעבר לסכום המוסכם בהסכם הפשרה סכום נוסף של 2,500 ש"ח עבור איחור והוצאות משפט עד כה.

כן באם הסכום המוסכם על פי פסק הדין שאישר הסכם הפשרה בין הצדדים לא ישולם תוך 45 יום מהיום, אזי ייפסק לו סכום נוסף של 15,000 ש"ח נכון להיום.

-   הסכם הפשרה שנזכר בפס"ד הנ"ל הינו הסכם פשרה בין הצדדים, מיום 8/8/10 (להלן: "הסכם הפשרה") אשר בו נקבע בין היתר כדלקמן:

" לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל התביעות ו/או הטענות ו/או הדרישות של הנושה (המשיב - ז. סאלח ) מהמועצה, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בטענה מטענות הנושה, תשלם המועצה לנושה סך של 136,248 ש"ח, שהוא הסכום שנקבע בהסדר המקורי בתוספת הפרשי הצמדה וכן סך של 13,202 ש"ח (כולל מע"מ) בגין שכ"ט עו"ד והוצאות המשפט עפ"י כללי לשכת עוה"ד (התעריף המינימאלי המומלץ) תש"ס - 2000 ובסה"כ 149,449 ש"ח (להלן: "החוב").

-   פסה"ד ניתן במסגרת ת.א. 7811-01-10 אשר בגידרה תבע המשיב, מהנדס במקצועו, את הנתבעת - רשות מקומית, סך של 308,972 ש"ח וזאת בגין שירותי הנדסה ותיכנון שהוא נתן לה, כאשר בגדר אותה תובענה הושג ונחתם בין הצדדים  הסכם הפשרה כפי שצוטט לעיל, אך לא ניתן לו תוקף של פסק דין סמוך לאחר חתימתו וזאת מתוך כוונה לגרום לתשלום הכספים עפי"ו בטרם יינתן לו תוקף של פסק דין. 

-   אין חולקין כי המערערת שילמה למשיב את הסך של 151,949 ש"ח (149,449 ש"ח קרן + 2,500 ש"ח הוצאות) בתקופת ה- 45 יום לאחר מתן פסה"ד.

המחלוקת בין הצדדים:

3.             כבר לפני פתיחת תיק ההוצל"פ התגלעה מחלוקת בין הצדדים והיא האם יש להוסיף ריבית והפרשי הצמדה על הסך של 149,449 ש"ח, החל מיום הסכם הפשרה (8/8/10) ועד ליום התשלום בפועל, כעמדת המשיב, או שהסכום כבר גילם בתוכו את כל המגיע לתובע וכי עליו אך להוסיף סך של 2,500 ש"ח עבור איחור והוצאות כקבוע בפסה"ד, כעמדת המערערת.

כאמור, המערערת שילמה את כל הסכום המגיע למשיב עפ"י עמדתה, היינו סך של 151,949 ש"ח ובמועד הקבוע בפסה"ד ואילו המשיב דבק בעמדתו שיש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית בסך של 3,277 ש"ח ומכאן, לאחר ניכוי הסכום ששולם, הוא פתח תיק הוצל"פ לשם גביית הפרשי הצמדה בסך של 3,277 ש"ח וכן סכום של 15,000 ש"ח הוא ה"סנקציה" אשר נקבעה בפסה"ד כנ"ל.

המשיבה הגישה מצידה בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ בטענת "פרעתי".

החלטת כב' רשם ההוצל"פ:

4.             כב' רשם ההוצאה לפועל קיים דיון בפניו בבקשה, במהלכה אף נחקר גזבר המשיבה ולבסוף נתן את החלטתו מיום 24/9/12, אשר בו קיבל את "פרשנות" המשיב לפסה"ד במובן זה שיש להוסיף על הסכום הפסוק של 149,449 ש"ח, הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 8/8/10, בנוסף לסכום של 2,500 ש"ח עבור איחור והוצאות כאשר טעמו לכך שפסה"ד ייעד הסכום של 2,500 ש"ח עבור איחור בתשלום והוצאות ולא עבור הפרשי הצמדה וריבית.

כן דחה כב' הרשם את הבקשה לפנות בבקשה להבהרת פסה"ד לביהמ"ש אשר נתן אותו וכן קבע כי המשיב פעל בהגינות ובתום  לב, כך שאין לבוא אליו בטרוניה בעניין פתיחת תיק ההוצל"פ והעמידה שלו על הזכות לקבל סכום הסנקציה בסך של 15,000 ש"ח.

דיון והכרעה:

5.             טקסט כתוב, ובכלל זה פס"ד, יש לפרש לפי " אומד דעתם  של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה יפורש החוזה בהתאם ללשונו" (סעיף 25 (א) לחוק החוזים [חלק כללי]).

הסכם הפשרה מיום 8/8/10 נקב בסכומים שונים (קרן + הפרשי הצמדה + שכ"ט עו"ד) אשר הגיעו לכדי סכום כולל של 149,449 ש"ח.